בסקר שהתפרסם בחודש ינואר האחרון על ידי ההסתדרות הרפואית, נחשף כי פערי ההמתנה לניתוחים בין בתי החולים השונים בארץ הינם משמעותיים ובלתי נתפסים. כך נרשם, למשל, כי לאורתופדי במפרק הברך בבית החולים סורוקה תחכו בתור כ-34 חודשים, בעוד שבבית החולים בילינסון בפתח תקווה תחכו רק שלושה חודשים.

על התורים הארוכים לניתוחים בבתי חולים ציבוריים, להם ממתינים אלפי חולים ישראלים, נכתב בהודאה ראשונה מסוגה שנכתבה לפני כשבועיים על ידי הנהלת משרד הבריאות, כי התורים "בלתי סבירים וגורמים להידרדרות במצבם הרפואי של החולים". עוד נכתב כי ההמתנה לתורים מביאה את החולים למצב בו רבים מהם מוותרים על שירותי הרפואה וכן  "להסטה של הפעילות הרפואית למערכת הרפואה הפרטית". זאת למרות שדווקא קיימים פתרונות זמינים במערכת הבריאות הציבורית לקיצור התורים לניתוחים, אלא שעל הפתרונות האלה החולים המבוטחים בקופות החולים כלל לא יודעים.

הודאה חסרת תקדים זו של הנהלת משרד הבריאות, על התוצאות הקשות שנובעות מההמתנה הארוכה לניתוחים בבתי החולים הציבוריים בארץ, עולה בטיוטה חדשה של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שנכתבה לפני כשבועיים והופצה לחוות דעת של משרד האוצר וגורמים נוספים. לדברי בכיר במשרד הבריאות, הטיוטה אינה סופית ויכולים להיות בה עוד שינויים ותיקונים, אך עם זאת, היא כבר משקפת היטב את העמדות והתוכניות של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושל שר הבריאות הרב יעקב ליצמן.

אותה תכנית לקיצור ההמתנה בתורים מתייחסת לניתוחים מתוכננים ולא לניתוחים דחופים שלהם אין תור בבתי החולים בארץ, ולפיה קופות החולים יחויבו לספק לחולים תור לניתוח וצנתור בתוך 21 ימים  למחלות של כלי דם, בתוך 30 יום לניתוחים הקשורים למחלות הסרטן ובתוך 60 יום לכל שאר סוגי הניתוחים והצנתורים.  במידה וקופת החולים לא תוכל לספק שירות זה לפי לוח הזמנים שנקבע, היא תחויב לאשר ולממן לחולה ניתוח בבית חולים אחר, שמאפשר לקיים את הניתוח תוך זמן המתנה קצר יותר.

כמו כן, ארבעת קופות החולים המרכזיות בארץ (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) יחויבו להקים מוקד טלפוני ומוקד אינטרנטי חדשים לקיצור תורים, ובכל רבעון יהיה עליהם להעביר למשרד הבריאות דיווח על כל הפניות והבקשות לניתוחים שהתקבלו באותו הרבעון.

הסיבה לבקשות אלה נובעת, בין היתר, מסיבה שנחשפה באותה הטיוטה, בה הודה משרד הבריאות כי כיום אין לו שום מידע מלא, שוטף ואמין בזמן אמת על אורכי התורים לניתוחים בבתי החולים בארץ, מה שמביא לבעיות שוויון באספקת שירותי הבריאות בישראל בין קופות החולים ובין מרכז ופריפריה.  


"ההיגיון של החוזר החדש יפה מאוד ומרשים מאוד, אבל הוא פופוליסטי ולא ניתן ליישום מבלי שתהיה תוספת תקציב משמעותית לכל בתי החולים הציבוריים", כך אמר אחד ממנהלי בתי החולים הגדולים בארץ. עם זאת הוא הודה כי "חלק מהבעיה בתורים לניתוחים דווקא אינה תקציבית אלא תוצאה של ארגון כושל במחלקות ובבתי החולים. בחלק מהמקרים רשומים בתורים הארוכים לניתוחים מטופלים שכבר אינם זקוקים לניתוח או שהם כבר עשו אותו בבתי חולים אחרים, אבל בגלל שלא קיימת בקרה שוטפת הם לא יורדים מהתור לניתוחים ותופסים מקום של חולים שבאמת מחכים לניתוח". לבסוף הוסיף כי "אין גם ספק כי בחלק מהמקרים התורים מתארכים באופן מלאכותי ויש מניפולציות רבות סביב התורים, וזאת כדי לרמוז לחולים או ממש לעודד אותם לעבור לרפואה הפרטית".