הכירו את סיפור ההצלחה הבא של העיר באר שבע- דביר ציקבאשוילי, רק בן 23, והוא זה שמלמד את עובדיהן של חברות התקשורת הגדולות בארץ כיצד להתמודד עם איומי אבטחת מידע, כגון תוכנות כופר ותוכנות זדוניות בכלל. דביר, שנולד וגדל בשכונת מצדה בעיר, עבר יחד עם משפחתו לשכונת רמות, שם למד בתיכון מקיף ז' במגמת פיזיקה ומדעי המחשב.

על אף שלמד במגמות מדעיות בבית הספר, הרומן הגדול שלו עם תחום היזמות וההייטק התחיל דווקא בתקופת הצבא. תחילה, התגייס דביר לסיירת נח"ל, אך כשנה לאחר הגיוס, הוא נפצע ועבר לתפקיד עורפי בחיל המודיעין, כמנהל רשתות ואבטחת מידע. "התברגתי לתפקידים של מחשוב, אמרתי למפקדים שלי שיש לי ניסיון בתחום, אז הם שלחו אותי לאיזשהו קורס פשוט". במקביל לתפקיד שלו בצבא, החליט דביר כי הוא מעוניין לחזק את יכולותיו הטכנולוגיות בקורסים שונים במכללת "נס IT" בעיר. "עשיתי יומיות, לכן רציתי לנצל ולעשות משהו עם הזמן הפנוי שהיה לי. אני מגדיר את עצמי כאוטודידקט, לומד באופן עצמאי. הצבא סיפק לי הרבה כלים, אבל כדי להיכנס לשוק ההייטק ידעתי שאני מוכרח להתמקצע. לשמחתי, לא הייתי צריך לנסוע עד תל אביב בשביל זה".

לאחר שהשתחרר, דביר התחיל לעבוד במשרת אבטחת מידע בתל אביב, שם עבד במשך שנה וחצי והמשיך להתמקצע בתחום היזמות וההייטק, אבל הצעיר השאפתן לא עצר שם. כיום, דביר מרצה במכללת "נס IT" בנושא איומי אבטחת מידע ואף הבעלים של שתי חברות סטארטאפ- האחת בתחום משחקי הרשת והשנייה בתחום ה-computer vision, יחד עם שותפו, אנדריי מקרנקו.

איזה מן תלמיד היית בתיכון? בכל זאת, מגמת פיזיקה ומדעי המחשב.

"דווקא היינו חבורה מאוד שטותניקית, אבל פשוט זרם לנו ללמוד את הדברים שאנחנו אהבנו ללמוד. אם הייתי צריך ללמוד להיסטוריה אז הייתי פחות טוב בזה. יצא שעל הנייר גם הרווחנו אחלה של תעודת בגרות אבל גם הרווחנו אחלה חוויות".


רוב הצעירים בגיל שלך בוחרים לטוס אחרי השחרור מהצבא ובטח גם הרבה חברים שלך טסו. אתה לא מרגיש פספוס?

"אני ממש רציתי לטוס, זה ממש משך אותי, אבל אמרתי לעצמי שאני יכול גם לדחות את זה בשנה, למרות שכל מי שטס אמר לי לא לדחות. לקחתי החלטה. אני מבין שתמיד יהיו הזדמנויות, והבנתי שזו תקופה בחיים שאני מוכן להשקיע בשבילה, כדי שבעתיד יהיה לי קצת יותר נוח. עכשיו, אחרי שחסכתי, אני אוכל לטוס לכמה חודשים בהודו. זה בסדר, החיים זה לא מירוץ".

מהצד נראה שדווקא אתה הוא זה שבמירוץ, כי אתה רוצה להצליח מהר יותר.

"לגמרי. על הנייר אני האדם הכי במירוץ שיש. החיים האלה הם אירוניים- אתה עובד כל החיים שלך בשביל להשיג את החופש בגיל 80, כשאתה כבר חלש. אני מאמין שעדיף לעבוד כשאתה צעיר וככה להרוויח את החופש שלך כמה שיותר מהר. אני עשיתי רשימה ארוכה של דברים שאני חיים ללמוד, כמו לנגן על חליל צד, ללמוד לנסוע על חד אופן או ללמוד לסרוג. אז גם אם אני כל הזמן לומד- אני יודע גם לצ'פר את עצמי, בין אם זה לנסוע לצפון או בין אם זה ללמוד לסרוג".

אתה היום נמצא במקום מאוד טוב, כשיש לך תעודה וניסיון בתחום ההייטק והיזמות. עם זאת, אין לך תואר. אתה מאמין שתואר הוא בגדר חובה?

"הרבה אנשים שדיברתי איתם בתעשייה אמרו לי שלא חייב תואר כדי להיכנס לעולם של ההייטק, כי לרוב, מה שמעניין את אותם מנהלים זה הרעיון שיושב לך בראש. זה שוק שהוא מאוד מקבל".

ובסופו של דבר, נראה לך שכן תעשה תואר?

"כן, אני מאוד רוצה לעשות תואר בפילוסופיה. לא משהו שבהכרח קשור לתחום. אראיתי פעם משפט מעניין- 'לכולנו יש בכיס את האפשרות להיות או מיליונרים או ללמוד כל מה שבא לנו, אבל במקום זה אנחנו משתמשים בזה לפייסבוק. כמובן שמדובר על הסמארטפונים. בסמארטפון אפשר ללמוד מלא! רק תפתח אותו ויש לך אפשרויות ללמוד קורסים שמעבירים אותם בזה הרגע באוניברסיטה בארצות הברית".


בתור מי שעומד היום מול כיתות ומרצה, אתה לא חושב שהנגישות הזו למידע מורידה מהאיכות הלמידה שמקבליה בהרצאה?

"הרבה תלוי בערך המוסף שאתה נותן למרצה. אם יש לך תפיסה ראשונית לגבי המרצה, ואז הוא בא ומוכיח לך אחרת, האפקט של הלמידה הוא אפילו גדול יותר".

איפה אתה רואה את עצמך עוד 5 שנים?

"עוד חמש שנים, אחרי שכבר עומדים מאחורי הרבה ניסיונות של הקמת פרויקטים ועזרה בהקמת סטארטאפים, אני ארצה לעשות יותר דברים בשביל עצמי. אני שואף להקים מכון לריפוי בצחוק בדרום, שיכלול סדנאות צחוק ומופעי סטאנד-אפ. אני מאמין שצחוק מחבר בין אנשים גם כשלא תמיד יש אמצעים לכולם. זה יהיה מכון עם דגש על חיבור בין אנשים, קהילתיות וצחוק כך שהוא מלא בדברים טובים. אני רוצה להתנסות בכל דבר, להקים עסק מצליח ולא להפסיק ללמוד".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו