"בקיבוץ בדרום הארץ היה מפעל low tech . המפעל פעל במבנה בשטח של 6,000 מ"ר שנבנה בשנות ה-70 וה-80. בשנים האחרונות המפעל לא הצליח להתחרות ביבוא של תוצרתו מסין והוחלט לסגור אותו", מספרת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. את הסיפור הציגה באחת מוועידות TheMarker לכלכלה וחברה שהתקיימו בשנים האחרונות, במטרה להמחיש לציבור את משמעות העומס הרגולטורי הקיים במשק.

קרנית פלוג. צילום: ויקיפדיה

"העובדה שהוצא למבנה צו סגירה בשל היעדר מערכות כיבוי תרמה גם היא לסגירתו. אך בסוף שנת 2013 החליט הקיבוץ להשכיר את המבנה לחברה תעשייתית אחרת. השוכר, מטבע הדברים, מבקש להשיג רישיון עסק כדי לפעול כחוק במשכנו החדש", מוסיפה פלוג, אך נראה כי רישיון העסק המיוחל לא יגיע בזמן הקרוב, שכן הבירוקרטיה והשלבים שבדרך מקשים על התהליך.

דרישות או לא להיות

כדי לקבל רישיון עסק יש דרישות רבות מצד הגורמים המעורבים בעניין. כדי שהקיבוץ בסיפור של פלוג יוכל להשיג לשוכר החדש את רישיון העסק שלו, עליו לעמוד במגוון דרישות, וכתוצאה מכך גם לשאת בעלויות רבות. בתחום מערכות הכיבוי, שבגינן נסגר המפעל שהיה שם קודם לכן, נדרש להקים מערכת ספרינקלרים בכל המבנה בעלות של כ-700,000 ₪. נוסף על כך, מערכת הכיבוי דורשת הזנה ממיכל מים בגודל 1000 מטר מעוקב בעלות הקמה של כ-450,000 ₪. בצמוד למיכל הנ"ל, נדרש להציב גם שתי משאבות ליצירת לחץ, כשכל אחת מהן צריכה להיות מגובה בגנרטור עצמאי. עלות המשאבות עומדת על כ-500,000 ₪.

ואם חשבתם שכאן הסיפור נגמר, תחשבו שוב, כי הדרישות רק המשיכו להגיע. את מיכל המים צריך להעמיד על משטח בטון בגודל מתאים כך שיחזיק את משקלו- 1500 טון, ולשם כך נדרש היתר בנייה. היתר הבנייה מצריך אישורים מרשות העתיקות, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות. יתרה מזאת, יש להתקין מערכת גילוי אש והתרעה להשלמת מערך הכיבוי, בעלות של כ-120,000 ₪. כמו כן, עלות של עמדות כיבוי ופתחי שחרור עשן יעלו עוד 280,000 ₪. נוסף לכך, יש לוודא שהמבנה יעמוד בדרישות המיגון המתבקשות בדרום, ועליו להיות מוגן מטילים עם מרחב ממוגן מרכזי שיוקם ומערכת סינון גזים. כל זה יעלה למקים העסק עוד 2 מיליון ₪, שיזדקק גם להיתר לבניית המרחב ולתכניות בטיחות.

הכל עומד במקום.

פלוג מספרת שהעבודות על הקמת משטח המים התחילו בעבר, אך הופסקו בגלל היעדר היתר בנייה אותו מנסה להשיג הקיבוץ משנת 2014 ללא הצלחה. הספרינקלרים שנדרשו כן הותקנו, אך הם כלל לא מחוברים למים, כי אין משטח או מיכל מים בגלל שרשרת הדרישות הארוכה. המבנה קיים ויש גם מפעל, אך עדיין אין רישיון להקמת העסק. העלויות להפעלת המבנה עומדות על סכומים כל כך גבוהים, מעל ל-3 מיליון שקלים, כך שלא נראה שהעסק ייפתח בקרוב בקיבוץ.

כדי לעמוד בדרישות הרבות להשגת הרישיון, פלוג מספרת שהמפעל והקיבוץ מעסיקים מתמחה רגולציה ייעודי שזהו תפקידו. איך הוא עושה זאת? באמצעות פנייה למהנדסים, אדריכלים ומי שיכול לסייע בזירוז התהליכים. לאנשי הרגולציה אי אפשר לבוא בטענות, כיוון שהם עושים את עבודתם כראוי, תוך הסתכלות בקפידה על תחום אחריותם. יחד עם זאת, הראייה הצרה של כל רגולטור בתחום תפקידו המצומצם, מונעת מהם להסתכל במבט מערכתי על המשק בכללותו והיזמים הם אלו שנאלצים לשלם את המחיר.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו