אברהם מימון. צילום: יחצ

כשסיים את הארוחה שעלותה 45 שקלים לכל היותר המתין לו על שמשת הרכב דו"ח חניה של 500 שקלים. אחת הארוחות היקרות ביותר שאכל בימי חייו.

כשהתבדחנו על מר גורלו אמר לי החבר, איש העסקים הוותיק : "למרות שזה מרגיז ומרתיח אותי – הלוואי שאלו היו הבעיות שלנו אנשי העסקים בעמק שרה. תביט על התשתיות, תסתכל על בעיות החניה של כולנו, תראה את מצב הכבישים, שים לב איך נראה עמק שרה לעומת פארקי תעשייה אחרים באזור, שלא לדבר על מרכז הארץ."

ואני שואל: למה זה צריך להיות כך ?

להערכתי מאות אנשי העסקים שחיים ופועלים בעמק שרה בלבד, משלמים לעיריית באר-שבע סדר גודל של 50 מיליוני שקלים רק דמי ארנונה. בלי קשר הם נדרשים לתשלומי חובה לכיבוי אש, לרשות המים המקומית ולעוד ועוד גופים שונים ומשונים.

האם לא מגיע לבעלי העסקים הללו בעמק שרה, ואני אחד מהם, יחס קצת יותר טוב? האם לא מגיע לנו ש-10-15 אחוזים מהסכומים שאנו משלמים לארנונה יוחזרו כהשקעה במתחם שלנו? שיהיו יותר מקומות חניה ללקוחות, שתהיה נראות סבירה ומושכת, שיהיה אפילו גינון וירק רחמנא ליצלן? זה מוגזם לבקש ?

המציאות היא שרוב בעלי העסקים בעמק שרה טרודים מבוקר ועד לילה במטלות הפרנסה ואין להם זמן לנשום. בטח לא לרשום תלונה, או להתארגן, או להתלונן. פשוט עכברים במרוץ הקיום התובעני. לצערי, גופים ציבוריים שאמונים על סיוע לבעלי העסקים בבאר שבע, לא ממלאים את תפקידם כראוי. מה לעשות, זאת המציאות.

לפעמים אני שואל את עצמי, "אברהם מה אתה צריך את כל ההתעסקות הזאת? לך במפעל יש מקומות חניה, דאג לעובדים שלך ואל תרגיז את השלטונות". ומה לעשות שהאחראיות והאכפתיות היא בדמי עוד מאז הייתי ילד שעובד לצד אביו בשוק העירוני.

נכון, בחודשים האחרונים החל לזוז משהו. רואים פה ושם קצת השקעות ושיפוצים ברחובות עמק שרה ועל כך מגיעה תודה לראש העיר ולמנהלת היחידה הרלוונטית.

אני חושב שאנשי העסקים חייבים להתארגן ולדאוג לשיפור מצבם. להתארגן ולבקש פגישה עם ראש העיר ובכירי העיריה כדי שיקצו לפחות 20 אחוזים מדמי הארנונה במטרה לשפר את החיים והעבודה של אלו שמעניקים לעירייה בזיעת אפם חלק כל-כך משמעותי מהכנסותיה מידי שנה בשנה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו