ביום 1.3.06 התקבל בכנסת חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו. 2006- חוק זה ביטל את חוקי התובענות הייצוגיות אשר היו בתוקף עד לאותו מועד להלן, וקבע הסדרים חדשים להגשתן ולניהולן של תובענות ייצוגיות.

החוק שהתקבל ענה לקריאתו של בית המשפט העליון ברע״א 3126/00 מדינת ישראל נ׳ א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע״מ, לצורך בהסדר כולל ואחיד של נושא התובענות הייצוגיות.

אלישע כהן

תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים בהם ישנם נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל ולכן לא כדאי לכל אחד מנפגעים להגיש תביעה (עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך).

בהתאם לסעיף 8 לחוק, בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1)  התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)  תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3)  קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;

(4)  קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

 למרבה הצער  מרבית מן הבקשות המוגשות היום אינן עונות לתנאים אלה, ומוגשות מבחינה מעשית רק כתשתית ללחוץ על הנתבעים להגיע להסדרי פשרה, בשל האיום בסכומי התביעה הגדולים והצורך לשאת בהוצאות משפטיות לניהול ההליך. התביעה מוגשות בגין נושאים שוליים, אשר לא הם היוו את המטרה למיסוד ההליך של תובענות ייצוגיות, ובכך גרמו ליותר נזק מאשר תועלת, בשל הצורך שנוצר להגביל התרבות הליכי סרק.

 לכמות הגדולה של  בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בישראל ישנם מספר הסברים:

  1. הגשת התובענה אינה כרוכה באגרה כלשהי.
  2. הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נתפסת כמהלך חסר סיכון ועלות, כשהסיכוי לזכות ברווח קל בעקבותיו הוא גבוה, זאת לאור העובדה שבדרך כלל התובע אינו משלם הוצאות לצד השני בדחיית בקשתו לאישור כתובענה ייצוגית.
  3. קל לנסח תובענה ייצוגית גם כאשר לא ברור האם קיימת עילת תביעה או נגרם נזק, וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר הרחיבה את אפשרות התביעה בגין נזק לא ממוני כפי שהיה למשל בעניין תנובה, שם הוכרה פגיעה באוטונומיה של הפרט כאשר תנובה החדירה רכיבי סילקון למוצרי החלב.

המחוקק, אשר הבחין כי תכלית החוק נפרצה שכן הכלי שהעניק לצרכנים נוצל לעשיית רווחים מהירים וקלים על ידי צרכנים ובאי כוחם, החליט לאחרונה להגביל את הזכות החופשית שהייתה לפנייה לערכאות ותיקן את התקנות כך שמי שברצונו להגיש תובענה ייצוגית יצטרך לשלם אגרה.

אהוד ערב

ביום 29.11.17 אישרה וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת את נושא הטלת אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות.

בתזכיר תקנות בתי המשפט (אגרות) (תובענה יצוגית) התשע"ז- 2017 נקבע כי האגרה להגשת תביעה ייצוגית בבית המשפט השלום תעמוד על 12,000 ₪ ובבית המשפט המחוזי על 24,000 ₪.

לא רק המחוקק שם לב כי בעלי אינטרסים שונים מנצלים את העובדה שאי חיוב באגרה מביא לריבוי תובענות ייצוגיות, אלא גם בית המשפט שינה בשנים האחרונות את מדיניותו בדבר הטלת הוצאות על מגישי תובענות ייצוגיות שאין להם כל עילה והחל להטיל הוצאות משמעותיות על בקשות שנדחות.

כך למשל, בתאריך 20.7.2015 ניתן פסק דין אשר דחה תביעה ייצוגית והטיל על התובעת הייצוגית הוצאות משפט בסכום גבוה (ת"צ 42818-11-12 גליה כהן נ' ליימן שליסל בע"מ). במסגרת תביעה ייצוגית זו נטען כי חברת ליימן שליסל הטעתה את הצרכנים כאשר פרסמה כי ממרח הנוטלה (ממרח שוקולד) מהווה ארוחת בוקר מזינה ומאוזנת לילדים. בית המשפט דחה את טענות התובעת הייצוגית וקבע כי על קופסת ממרח הנוטלה מפורטים כל המרכיבים וכל אדם יכול לעיין בהם טרם רכישתו.

תביעה זו נדחתה ועל התובעת הייצוגית הוטלו הוצאות משפט בסך 47,200 ₪, סכום הוצאות שהינו גבוה מהמקובל.

בהליך אחר חייב בית המשפט בני זוג אשר הגישו תביעה נגד משווקת המזון דיפלומט בטענה שהופתעו לגלות בדגני הבוקר צבע מאכל, ועליה לפצות אותם על הנזקים שנגרמו להם והפגיעה באוטונומיה של הרצון. בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את בני הזוג בסך של 120,000 ₪ הוצאות משפט, סכום חריג אשר הופחת על ידי בית המשפט העליון ל- 60,000 ₪.

נוכח האמור לעיל, בעת הגשת תובענה ייצוגית חדשה, יש לשקול היטיב אם היא אכן המקרה המתאים לכך, בשל הצורך לשאת בהוצאות רבות לשם הגשתה, כמו גם הסיכון בהטלת הוצאות משפט כבדות במקרה שהתובענה תדחה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו