שבח והודיה

אני לא אוהד הפועל באר שבע. מרבית מחבריי לא אוהדים את הפועל באר שבע. רבים מהחברים של חבריי אינם אוהדים את הפועל באר שבע. בכל זאת, על דבר אחד רובנו מסכימים. הפועל באר שבע היא הקבוצה הכי גדולה היום בכדורגל הישראלי. אני לא מדבר על התארים או על ההופעות שלה בליגה. אני מדבר על הגדולה של קבוצה, שעד לפני 3-4 שנים, לא היה אוהד אחד בין אם הוא מוותיקי האוהדים, ובין אם הוא אוהד צעיר שממשיך את המסורת המשפחתית, שדמיין את הפועל באר שבע של היום.

הפועל באר שבע צריכה ומקבלת בחודשים האחרונים מחמאות מכל העולם. אין ספק שזה מגיע לה. הכדורגל של הפועל באר שבע תחת ניצוחו של ברק בכר, גורמים לאוהדי שאר הקבוצה בליגה לקנא. זו לא עוד קבוצה ש"נפלה" על שנה טובה שלה. התצוגה, הסגל, הקהל, האצטדיון, הגאווה. הפועל באר שבע מראה המשכיות. המשכיות שבה היא מציגה יכולת פנומנלית. ראויה להערצה בכל מועדון וקבוצה בליגת העל. הסיפור של באר שבע נכון להיום, נראה כמו חלום ורוד. פנטזיה. (עמה יעמיק)

האגדה של באר שבע לא נגמרת באליפות האחרונה שהגיעה לאחר 40 שנה. האגדה של באר שבע רק מתחילה. כשאתה הולך ברחובות ערי הדרום השונות, אתה רואה ילדים מסתובבים עם חולצות של מליקסון, בוזגלו וברדה. הפועל באר שבע הצליחה לגרום לילדים להתגאות בקבוצה שלהם. להתאהב. אם לפני מספר שנים אוהדי הקבוצה היו מעיקר העיר באר שבע, היום, ניתן לראות אוהדים מהגיל הקטן ביותר ועד קשישים, שאוהדים את באר שבע וגרים בנתיבות, אופקים, ירוחם, דימונה ואפילו אילת.

כילד, אני זוכר את הימים בהם הייתי מגיע לבית הספר לאחר הפסד של הקבוצה אותה אני אוהד, ו"חבריי" לכיתה לא הפסיקו לצחוק ולדבר על ההפסד הזה. אוהד כדורגל כידוע, הוא אוהד כל חייו. לכן גם היום, כשאני סטודנט בגיל קצת יותר מבוגר, התופעה עדיין קיימת כאשר אני מגיע לכיתתי במכללה לאחר הפסד.

התהליך שעשתה ועושה הפועל באר שבע הוא מבורך. היא גרמה לאותם ילדים קטנים שאוהדים את הקבוצה להגיע בכל יום לכיתה ולחייך חיוך רחב של גאווה. הקבוצה הפכה את האהדה לבאר שבע למשהו שאין להתבייש בו. הקבוצה הוציאה את האוהדים מהכורסא והביאה אותם אל היציע. אוהדים חידשו מנויים, נוספו אוהדים חדשים ואפילו לא מעט אוהדות, שעד לפני שנה לא ידעו מה זה כדורגל, והן, החלו לפקוד את היציעים במשחקי הבית והחוץ.

צריך להזכיר את ההופעות של הפועל באר שבע גם בגזרה האירופאית. התצוגה של האדומים באירופה לא ביישה את סמל המועדון. ההפך הוא הנכון, ההדים שעשתה באר שבע ברחבי העולם בעיקר אחרי הניצחונות הכבירים נגד אינטר מילאנו, הציגו את הקבוצה ואת המועדון, מ-לא עוד סתם מועדון, אלא מועדון שצריך לשים לב אליו. ואם לפני שלושה חודשים, אוהדי אינטר לא ידעו איך לבטא נכון את שמה של הקבוצה, היום אני בטוח שהם יודעים איזה קו אוטובוס מגיע לתחנה המרכזית.

לסיכומו של דבר בהתייחס לפתיח. הכדורגל של ברק בכר ושל הפועל באר שבע הוא מהיפים שנראו בארץ. הקמפיין שלה באירופה ראוי להערצה וללמידה בכל מועדון בארץ. הניהול הנכון, הדרך, ההמשכיות. ללא ספק, חלומו של כל אוהד ואוהד באר שבע בפרט.

ומה המילים שמצאתי לנכון בחיפוש?

"שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, ... בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת...".