לפי פרסום ראשון של מחלקת האקטואליה ב"רדיו דרום"

מתווה האיחוד הוא מהלך ארצי. היום, בניגוד לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות הרגילות, שנמצאות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובתקצוב של הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת), המכללות המכשירות מורים, כמו קיי, דוד ילין, גורדון, אורנים ובית ברל, נמצאות בפיקוח של המל"ג, שאחראי בין היתר לתכנים הנלמדים שם, אבל בתקצוב של משרד החינוך.

בסוף שנת 2011 נחתם הסכם בין משרד החינוך לבין המל"ג והות"ת להעברה הדרגתית של המכללות לחינוך לאחריות הות"ת. המכללות הללו שואפות להתנהל כמו המוסדות האחרים, ללא מעורבות ישירה של משרד החינוך ועם חופש אקדמי, שיכלול גם את ענייניהם המנהליים והתקציביים. בסופו של דבר, דבר זה יביא לשיפור איכות הכשרת המורים בישראל.

לפי המתווה המתגבש, חלק מהמקצועות ימשיכו להיות בזיקה למשרד החינוך, כמו ההתנסות המעשית בבתי הספר ובגני הילדים. כמו כן, משרד החינוך ימשיך להיות אחראי על רישוי עובדי הוראה לרבות על הליכי ובחינות הרישוי.

משרד החינוך, המל"ג והות"ת יגבשו וילוו את התכנית שתארך עד 7 שנים החל משנת תשע"ו. בשנה שעברה כבר היו אמורות לעבור לאחריות הות"ת מכללות סמינר הקיבוצים ובית ברל, מכיוון שהן עומדות בתנאי הסף שנקבעו כמכללות עצמאיות. בסופו של דבר הוחלט השנה שמעבר מכללה אקדמית לחינוך יתאפשר באמצעות איחוד בלבד.


בדרום, המכללה הרלוונטית היא מכללת קיי הוותיקה, הממוקמת בצפון באר שבע, ליד אצטדיון טוטו-טרנר, ולמעלה מ-60 שנה מכשירה מורות וגננות. נשיאת המכללה, פרופ' לאה קוזמינסקי, אישרה כי המהלך אכן החל ולמכללה הוצע להתאחד עם מספר מוסדות אקדמאיים: מכללת ספיר, מכללת סמי שמעון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לבסוף הוחלט במכללת קיי לנסות את האיחוד עם בן-גוריון.

במידה והמהלך יקרה, סביר להניח שבין יתר המשמעויות וההשלכות, צפויים שינויים במבנה המוסדות וזה יגרור פיטורים, שכן אין צורך בשני נשיאים, שני דירקטורים וכדומה. עובדים במכללת קיי אומרים כי הם לא מרוצים מהמהלך ואף חוששים מאוד לפרנסתם, מתוקף זה שהם עובדים בגוף הקטן והחלש יותר.

"מוסד מאוחד ממותג חזק יותר משני מוסדות נפרדים"

במסמך המתווה, עליו חתומים מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, ומנכ"ל המל"ג/ות"ת, גדי פרנק, מודגש, כי משרד החינוך ימשיך בתקצוב מורים מאמנים, חונכים, הסטאז', סל יוזמות פדגוגיות ועוד. במסמך שנשלח בחודש יולי האחרון לנשיאים ונקרא "מפת דרכים", מפורטים ההסברים למהלך, בהם: חיזוק וגיוון המערך האקדמי ומתן מענה לכלל צרכי מערכת החינוך, שדרוג מעמד הסגל כולל שיפור תנאי העסקתם ברגע שיועסקו על-ידי המל"ג ולא ע"י משרד החינוך, מניעת תחרות לא בונה בין מוסדות סמוכים. "מוסד מאוחד ממותג חזק יותר משני מוסדות נפרדים", כך במסמך.  


עד לסוף חודש אוקטובר האחרון היו צריכות כל המכללות להציג נייר הסכמה עקרוני על החלופה המועדפת עליהם וכאמור בקיי העדיפו את בן-גוריון. עד ל-31 בינואר 2017 הם צריכים להציג תכנית עבודה לגבי רציונל האיחוד, אופן האיחוד והערות שונות.  על המסמך הזה, שהעתק ממנו נשלח לשר החינוך נפתלי בנט, חתומים סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, אייל רם, וסגן יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני.

נשיאת קיי אישרה את המהלך ובמסמך רשמי שנשלח לפני כמה ימים לנשיאות המוסדות נכתב: "אנו מודים לכם על קבלת מכתבכם בדבר הסכמה עקרונית בנושא איחוד מוסדותיכם", לאחר משפט זה מתבקשות הנשיאות להתקדם לשלב הבא ולשלוח תכנית עבודה מסודרת. "אנו מקווים כי האיחוד יביא לחיזוק ולשדרוג המכללה מחד, ולשיפור איכות הכשרת המורים מאידך". באוניברסיטת בן-גוריון, המזכיר האקדמי, ד"ר אריאל פלדשטיין אמר כי "אכן יש החלטה של מל"ג. אין לי מידע לגבי עתידה של קיי".


מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו