נעים להכיר: הד"ר מאוניברסיטת בן גוריון שהגיעה לרשימת 40 הצעירים והמבטיחים בישראל
31.10.16 / 15:03
הכירו את ד"ר שלי לוי-צדק, בת 38, בעלת שלושה תארים אקדמיים, ראשת המעבדה לחקר הקוגניציה, הזקנה והשיקום באוניברסיטת בן גוריון ומאז החודש האחרון, היא גם נחשבת באופן רשמי לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים במדינת ישראל.
בניגוד לרוב החוקרים במדינת ישראל, ד"ר שלי לוי-צדק עשתה את המסלול האקדמי שלה באופן מעט שונה, כשאת שני התארים האקדמאים הראשונים שלה למדה בארצות הברית, ומיד עם סיומם חזרה ארצה על מנת להמשיך בדרכה האקדמית. ד"ר לוי-צדק השלימה את לימודי התואר הראשון שלה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, בלימודי הנדסה ביו־רפואית. לאחר מכן סיימה תואר שני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם גם המשיכה ללימודי הדוקטורט.
בשנת 2008 חזרה ד"ר לוי-צדק לישראל ללימודי פוסט־דוקטורט באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון, וכיום היא מכהנת כראשת המעבדה לחקר הקוגניציה, הזקנה והשיקום באוניברסיטת בן גוריון. כמו כן, היא חברת סגל במחלקה לפיזיותרפיה, שם היא משמשת כראשת המסלול לתואר השני, וכן חברה במרכז זלוטובסקי למדעי המוח וביוזמת ABC לרובוטיקה.
בזכות הרזומה העשיר, הניסיון בתחום המחקר והפרויקטים החשובים עליהם היא עומלת, נבחרה ד"ר שלי לוי-צדק בחודש האחרון להיות אחת מתוך פרויקט "40 הצעירים המבטיחים" לשנת 2016 של מגזין דה-מרקר.
במה עוסק המחקר במעבדה שלך?
"יש לי כמה קווי מחקר. אחד מהם עוסק במחלת הפרקינסון ובדרכים להביא לשיפור בסימפטומים באמצעות תנועה. קו אחר מרכזי של המחקר הוא הרובוטיקה- אנחנו משלבים משחק עם רובוטים מתוך מטרה לגרום לאנשים לעשות את הפעילות הגופנית שהם נדרשים לעשות, בין אם זה בזקנה בריאה, שצריך בה יותר תנועתיות ואז הרובוט הוא פרטנר לצורך זה, ובין אם בתהליך שיקום אחרי שבץ או איזושהי פגיעה נוירולוגית שצריכה שיקום ממוקד והרבה אימונים בכל יום. במקרים כאלה הרבה פעמים קשה לעשות הרבה אימונים בכל יום, זה יכול להיות מתיש, משעמם, צריך לעשות הרבה דברים לבד. המטרה במקרה כזה היא לעשות עם הרובוט את אותן תנועות שוב ושוב".
איך הגבת כשאמרו לך שאת נכנסת לרשימת 40 המשפיעים ?
"זה היה רגע מאוד משמח. יש לי מעבדה שמשלבת הרבה תחומי מחקר, עם סטודנטים שמגיעים מרקעים שונים- גם פיזיותרפיסטים, גם מהנדסים. אני משתפת פעולה עם אנשים מתחומים מאוד מגוונים כמו חינוך, פילוסופיה, מדעי המחשב ועוד. זה יכול להיות מאוד מאתגר לעבוד באופן רב תחומי, אבל כמובן שיש את היתרון הגדול שאפשר גם לעשות השפעה שהיא רב תחומית. זה מאוד משמח לקבל את ההכרה שהתרומה שהעבודה הזאת עושה, כלומר, לחצות את המכשולים, לעבור את האתגרים ואז לקבל עליהם הכרה- זה מאוד נעים ומשמח. זה גם משמח לייצג את קהילת החוקרות, וכולי תקווה שיהיו יותר. יש המון חוקרות מצוינות עם הישגים שגורמים לפעירת פה, ועדיין, אנחנו לא מיוצגות, אנחנו עדיין רק 30% מתוך הקבוצה של החוקרים. כולי תקווה שזה יעלה לאחוזים שמייצגים את האוכלוסייה הכללית".
את התחלת את המסלול שלך הפוך- למדת בחוץ לארץ את שלושת התארים שלך ואז חזרת לארץ. למה חזרת דווקא לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע?
"באר שבע היא המרכז למי שעוסק בתחום של בקרת תנועה ושל חוקרים מובילים בתחום, גם הם ממחלקות שונות. מעבר לזה, אני יכולה להגיד בדיעבד, שזה מקום נפלא גם במובנים אחרים- אני מאוד שמחה על האווירה הנעימה ששוררת בקמפוס, בין חברי הסגל, בין חברי הסגל לסטודנטים, בין הסטודנטים לבין עצמם. יש איזו נינוחות נעימה לצד הישגיות, שזה שילוב מנצח לדעתי".
איפה את רואה את עצמך עוד 10 שנים מהיום?
"אני מקווה שבעוד 10 שנים כל הפרויקטים האלה, על כל השלוחות שלהם, יתנו פרי. אני רוצה לראות את המכשירים האלה ואת תכניות השיקום הללו בבתי חולים, בבתים של אנשים. שאנשים עם פרקינסון יוכלו לקבל הקלה בעקבות האימון שאנחנו מעצבים, שאנשים לאחר שבץ יוכלו לעבור תהליך שיקום שהוא הרבה יותר ממוקד, אפקטיבי ומהיר. גם בזקנה הבריאה- שאנשים יכניסו רובוטים הביתה שישפרו להם את איכות החיים. אני מקווה להיות חלק ממהפכת הרובוטים הזו בעצם".
כיום, הפרויקטים של ד"ר לוי-צדק והצוות שלה במעבדה נמצאים בשלבי פיתוח אחרונים ובקרוב יתחילו שלבי הניסוי שלהם. "אני רוצה להודות לנשיאה שלנו באוניברסיטה, ד"ר רבקה כרמי, ולסגן הנשיאה למחקר ופיתוח, פרופ' דן בלומברג, שמתווים דרך חשובה ומעניקים תמיכה למחקר".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
