"עכשיו זה שיא עונת החתונות, עד החגים יש רצף של אירועים. אני תמיד ער".

מה זאת אומרת? אז מתי אתה ישן?

"8-9 בבוקר אני על הרגליים- לא משנה מה. אין לי זמן. אם אני ישן אני מרגיש שמשהו מתפספס לי".

כך נפתחה השיחה שלי עם דיג'יי שי מנשרי, בן 26, ילד יחיד במשפחה, "born and raised" ("נולד וגדל"), כפי שהוא אומר, בשכונה ד' בבאר שבע ולאחר מכן עברו הוא ומשפחתו לשכונה א' בעיר.

born and raised בשכונה ד'- שי מנשרי. צילום: יעד פחימה

שנייה לפני שהספקתי להיעלב מכך שמנשרי לא קרא מעולם כתבות שלי, הוא הספיק לרכך לי את הלב ולהקסים אותי בדרך אחרת. "אני קורא ספרים לפני שאני נרדם. עכשיו אני קורא ספר של פרופ' דן אריאלי שנקרא "לא רציונאלי ולא במקרה", שם הוא חוקר איך אנשים מקבלים החלטות שנראות הכי רציונאליות ומה המניע לקבלת ההחלטות האלו. אפשר להגיד שזו מעין פסיכולוגיה שיווקית או עסקית".

אחרי שיחת סמול-טוק קצרה על ספרים ופסיכולוגיה, סיפר לי שי כיצד חיכה בסוף הופעה של אחד מאגדות הרוק הישראלי, ברי סחרוף, על מנת שיחתום לו על התקליט שלו. "ברי הוא מלך הרוק, לברי אין תחליף ואין מי שממלא את המשבצת שלו. ברי זה ברי".

ממתי התחלת להתעניין במוזיקה?

"ג'וק למוזיקה זה לא משהו שאתה מתחיל איתו. מוזיקה היא דבר שנכנס ללב. תמיד אהבתי לאסוף מוזיקה, הייתי מקליט פעם על טייפ שירים שאני אוהב. ממש אלבומים שלמים שהייתי שומע בלופ כל הזמן. הייתי קונה מלא דיסקים של האוספים של פעם. בשלב מתקדם יותר היה קל יותר לאסוף שירים- היה את אימיול, קאזה... זאת התקופה. זה פשוט תמיד להיות שם, שמוזיקה תמיד תהיה חלק ממך. הרי מוזיקה מלווה אותנו בכל מקום ובכל זמן- בבוקר כששומעים מוזיקה, כנוסעים ברכב, כשיוצאים דייטים... תמיד אהבתי את זה".

אבל כולם אוהבים מוזיקה. מה היה הרגע שהבנת שאתה רוצה להתעסק במוזיקה?

"בגיל 14-15 עבדתי במועדון קטן פה בבאר שבע בכמה מסיבות נוער ואז החלטתי שאני לא מוותר על זה. עבדתי במקביל בחברה של תאורה והגברה, הייתי סוחב במשך המון שנים רמקולים עד שיכולתי לאפשר לעצמי להתפרנס ממשהו שהוא לא סבלות. בהתחלה עבדתי במועדון הברקה מגיל 16 ועד גיל 18 לרוב בליין של הצעירים ואיפשהו בתקופת הצבא נפתחו לי שתי הדלתות הגדולות באמת- התחלתי לעבוד בקבוצת הפורום והתחלתי לעבוד עם די ג'יי גיא פילו. גיא הוא הדי ג'יי הכי חזק פה בדרום ואין ספק- הכי מוכשר שיש".

"בתקופת הצבא נפתחו לי שתי הדלתות הגדולות באמת- התחלתי לעבוד בקבוצת הפורום". צילום: אדי גוריאנסקי

מאיזה מקום נוצר החיבור עם גיא?

"נוצר בינינו חיבור מיידי בגלל הראש המוזיקאלי. אף פעם לא הייתי בן אדם רק של מיינסטרים, גם בתור ילד. תמיד היה לי חיבור לרוק, מוזיקה ישנה שלפני הניינטיז, מוזיקה אתנית... תמיד ידעתי לנהל על זה שיחה. כשמנהלים על זה שיחה עם איש מקצוע השיחה נעשית מעניינת יותר".

מנשרי עבד עם דיג'יי גיא פילו במשך כמעט תשע שנים, עד שהחליט לפני כשנה לפרוש כנפיים ולפתוח עסק משל עצמו. עד אותו הרגע, הוא מעיד כי דיג'יי פילו היה זה שלימד אותו את רוב מה שהוא יודע כיום והוא זה שלימד אותו לעשות את זה נכון. "הוא איש גדול מאוד, בן אדם עם רזומה מפה ועד השמיים. למדתי מהמאסטר".

מנשרי עבד גם דרך קבוצת הפורום המועדונים ועסקים שונים בעיר, שגם שם קיבל דחיפה גדולה וצבר המון ידע, וכעת הוא מעיד על עצמו כי "היום אני סיכום של כל הדברים האלה".

מה הביא אותך לפתוח עסק משלך? תחושת מיצוי של עבודה בצוות?

"לא, ממש לא. זה מהמקום של לרצות להתפתח, לגדול ולהוכיח לעצמי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר ממה שעשיתי עד עכשיו ובכוחות עצמי".

"באר שבע זה משפחה". צילום: אודי אבן חיים

שי מנשרי, ילד טוב באר שבע, מעיד על עצמו שמאז ומתמיד היה עצמאי, שבילה הרבה משעות הפנאי שלו כילד בתנועת הצופים. "אם היה אפשר לחזור לזה עכשיו- הייתי עושה את זה, זו תמימות שלא קיימת כבר כל כך. היום ילדים צריכים איזשהי תעסוקה וזה בא לידי ביטוי גם במוזיקה שמושמעת היום. כל הסצנה של המוזיקה היא סביב סיפוק מידי, הכל נהיה אינסטנט. תוך כמה חודשים שיר מתחיל לשעמם והוא יוצא מהפלייליסט ונמחק, זה לא קשור למילים ולמסר- זה קשור להגשה של השיר".

אתה דיג'יי מאוד מצליח ונראה שכבשת כבר את הדרום, אז למה להישאר בבאר שבע?

"למה לא?"

למה כן?

"כי אני באר שבעי, באר שבע זה משפחה, באר שבע זה בית. הייתי בחו"ל כמעט שנה וכשחזרתי הביתה הבנתי שזה בית אחד גדול. כל האנשים שאני גדלתי איתם פה והמשפחה שלי- זה המקום הנוח. יש פה מה לרענן ומה לגוון כל הזמן".

מה מיוחד בעולם הזה של חתונות מבחינתך?

"תראי... זאת עבודה מאוד קשה ותובענית. זה מאוד קשה להיות יצירתי כל הזמן ולנסות להבין מה השיר הבא שיעשה לאנשים שמח. אנשים אומרים לי 'אבל אתה עושה כל ערב את אותו הדבר' ואני מסביר להם שלא כל קהל הוא אותו קהל ולא כל ערב הוא אותו ערב. זו העבודה הכי מאתגרת בעולם. יש משהו באווירה של חתונה שאי אפשר להסביר אותו- זה האנרגיות של האנשים, האהבה שיש סביב הזוג... שום תמונה או וידאו לא ימחישו את זה. כשהמוזיקה טובה זה משאיר את האנרגיות באוויר".

"בחתונה שלי יהיו שירים של דיסני". צילום: ארתור מזרובסקי (ליצ׳י)

כל היום מסתובב עם זוגות לפני חתונה, אבל אתה עדיין רווק

"איך זה להיות כומר שמחתן מלא זוגות ונשאר לבד? (צוחק). אני חושב שזה עניין של זמן".

ואיך אתה חושב שתיראה החתונה שלך?

"אני חושב שכל העניין של חתונה דתית או אזרחית הוא לא חובה, כי אם אני רוצה לחיות עם מישהי אני לא צריך לחתום על מסמך בשביל זה ואני לא צריך רב שיאשר לי את האהבה הזו. אני חושב שזה יהיה ביני לבין בת הזוג שלי, שלה אני אבטיח שאעשה אותה מאושרת עד סוף החיים. מצד שני, אני לא אעשה את זה שונה, צריך גם לדעת ללכת עם הזרם לפעמים. עדיין- החתונה שלי תהיה בצבע שלי, בסגנון שלי ומה שבטוח- יהיו בה שירים של דיסני".

במקביל לעיסוק שלו במוזיקה, שי מנשרי דואג להעסיק את עצמו בתחומי עניין נוספים כמו אימונים בחדר כושר, אימונים אישיים ("המאמן שלי לימד אותי על משמעת"), בקיץ הוא מרבה לנסוע לים ("תני לי לגור בים") וביום יום הוא גם אוהב לבשל ("אוכל של סבתות מרוקאיות, קוסקוס בידיים כזה...").

"תני לי לגור בים". צילום: ערן אביב

אתה צעיר בן 26 ובעל עסק מתקתק. זה לא מלחיץ לפעמים?

"זה כיף. אני גם תמיד מחפש לעשות עוד דברים במקביל לעסק ולא לדרוך במקום, כי אם דורכים במקום בעולם הזה, זה שואב ושוחק. אני קם בבוקר, עושה ספורט, שומר על הבריאות, מרבה לקרוא ומנסה לא לשקוע לתוך איזשהי סצנה".

איפה אתה רואה את עצמך עוד 10 שנים? דיג'יי לנצח?

"ממשיך ביצירה כזו או אחרת כשמוזיקה תמיד תהיה קשורה לזה. אני עכשיו נמצא במקום שאני מחפש את הרעיון הבא, האקזיט הבא. מישהו צריך להיות במסלול הקונבנציונאלי ומישהו צריך להיות במסלול הלא קונבנציונאלי, לי נשאר לקוות שאנשים ימשיכו לאהוב את מה שאני יוצר".