1. קיבלתי הצעת חברות בפייסבוק. הבחור נראה לא רע אבל היום אי אפשר לדעת עם כל הפילטרים של האינסטגרם והוא חסום. נראה מסקרן אבל חסום, שזה אומר שאני חייבת לאשר אותו כדי לנבור בתמונות שלו. אוף, נו בסדר.

2. אישרתי. הוא באמת נראה טוב, למרות שאני לא בטוחה שהוא לא שמן. הוא מתרכז בלהראות את הפנים היפות שלו ואני לא אתפלא אם יש לו שלושה אשכים. הוא גם שנון יחסית. אישור מוצלח. סבבה.

3. הוא שולח לי: ״היי״ יבש. ציפיתי ממנו ליותר. מה אני אמורה לעשות עם ה- ״היי״ הזה עכשיו. נו בסדר.

אני אדחוק אותו לאותו פינה. מחזירה: ״היי+ :)". בוא נראה אותך עכשיו ״פריטי פייס!״

 4. לא עונה. ממהרת להסיק שהוא מקרה קלאסי של ״יפה וסתומה״ רק בגבר. מעבירה אותו מהר לחלק של ה- אין מצב שיקרה בינינו משהו לעולם וממשיכה בחיי ה״מרתקים״.

5. הוא עושה לי לייק על סטטוס מוצלח. לא מגיב. רק עושה לי לייק. חצוף. לפני יומיים דחקתי אותך לתא התבודדות וירטואלי, מה זאת אומרת ה- לייק הזה עכשיו? איףףףףףף איזה נודניק!!

6. הוא קופץ לי בפיד. טוב, לא ממש קופץ, קצת נכנסתי אליו לפרופיל לנסות להבין אם הוא שמן או לא. אולי הוא רק נמוך ולאו דווקא שמן. איך אני מבררת את זה?! אין לי כוח להתמודד עם הדברים האלה.

7. שולח לי הודעה: ״הבנתי נכון? את גרה באשדוד?״ (מגלגלת את העיניים, עוד תל אביבי לא מפותח שחושב שאני מסתובבת בעיר על גמל). עונה לו: ״כן. למה?״ עונה: ״סתם, הייתי בטוח שאת תל אביבית״.

<שתיקה>

״תגיד, אתה שמן? מה הגובה שלך?״

- הוא צוחק (ובטח חושב שאני ממש רדודה), אבל אני יודעת שהוא נבוך כי לוקח לו מלא זמן לענות ובסוף הוא כותב: ״לא, אני די נאה״. מודעות עצמית זה חשוב. וגם צניעות.

<מקללת בלב ״שיטפאק!״ ואומרת שחייבת לזוז ונדבר כבר>
8. שוב הצ׳ט בינינו פעיל. בדיוק חשבתי על זה שעשיתי היום רגליים וכמה חבל שאף אחד לא ילטף לי את הרגליים. נזכרת שאמא שלי חינכה אותי שאסור לדבר עם זרים ותוהה אילו עוד משפטים יהיו ממש לא רלוונטיים ביום שלי יהיו ילדים. כמה עצוב. כבר דמיינתי כל כך הרבה דברים לגבי הבחור הנאה והזר מהפייסוש שיש מצב שאני בכלל הסוטה שאמא שלי הייתה מזהירה אותי מפניהם באינטרנטים. מוזר.

השיחה הפעם יותר משעשעת, בטח זה קשור לזה ששתיתי קצת ומחר יום שישי אז אני יכולה לשתות עוד קצת והכל יהיה בסדר.

התל אביבים האלה. הוא מתחיל איתי ולא ממש מתחיל איתי ואין מצב שהוא ייצא מהעיר המטונפת שלו בשביל בחורה שהוא לא ממש מכיר. ועוד עד לאשדוד? השתגעתם? איזה שטויות, יש מלא בחורות ממש שוות בתל אביב.

9. הוא בנקודת משבר כלשהי. חחח כלשהי עלק, הוא מת מגעגועים לאקסית שלו. תוהה מה החמוד הזה עשה לה שהיא זרקה אותו. או שלא עשה לה.

מתלבטת עם עצמי מה היה יותר מעצבן אותי- שמישהו שאני אוהבת עושה או לא עושה. אה, אין לי כוח למחשבות האלה. מחליטה לעודד אותו בשיטה הידועה והמוכרת שלי שתמיד עובדת:

״אז כמה בחורות מתחילות איתך בפייסבוק שכל כך התעלמת מהמהלכים שלי?״.

הוא לא מבין מתי התחלתי איתו (לא באמת התחלתי איתו, רק חשבתי מחשבות עם עצמי אבל מולו אני די כלבה קרה), מעט נבוך. הוא בטח חשב על להתחיל איתי לפחות פעם אחת, אבל אני גרה באשדוד או שהוא חיכה לרגע הנכון כדי לא לצאת קריפ בעיניי והוא מנסה לחשוב מתי הייתה לו הזדמנות פז איתי ולמה הוא פספס אותה.

10. <עובר יום שלם והוא חוזר אליי>

״לא התחלת איתי. קראתי אתמול את כל השיחות שהיו בינינו. רק שאלת אם אני שמן״.

מחייכת לעצמי. חמוד זה. ממש קרא אחורה. שאר הבחורים לא מספיק כנים להודות שזה ממש הציק להם שהם לא שמו לב לזה שהתחלתי איתם.
אבל אחרי כל התרגיל זה הוא עדיין לא מתחיל איתי, השמנדריק התל אביבי מהפייסבוק.

חייבת להפסיק לאשר פרצופים יפים.