בפתיחת הלכות דעות, מסביר הרמב"ם כי כל מעשה שאדם עושה על מנת לשמור על בריאותו היא מצווה, כיוון שכך יוכל להאריך ימים ולעבוד את ה' ביתר כוח. כה דבריו בסעיף א': "הואיל והוויית הגוף בריא ושלם, מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או יידע, והוא חולה - צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים המחלימים".

הרמב"ם מציע ראשי תיבות למילה 'בריאות': בטל רוגזו, יאזן אוכלו וירבה תנועתו. כלומר, על מנת לשמור על הבריאות יש להקפיד על שלוש החוקים באים: מצב רוח מרומם, אכילה מאוזנת ופעילות גופנית.

1. בטל רוגזו

הוכחות מדעיות בימינו מצביעות על כך שרגשות חיוביים גורמים לאריכות ימים ולבריאות טובה יותר. כדי להשיג תוצאות אלה צריך לחוש רגשות חיוביים ולהתגבר על רגשות שליליים. אדם המצליח לצמצם את רמת הלחץ והמתח שלו במשך שנים, וגישתו לחיים חיובית, מפחית בכך את הסיכון לפתח מחלות בכלל ובעיות לב בפרט.

"הרוצה לשמור את הבריאות, צריך דעת התנועות הנפשיות ולהיזהר מהם", נכתב ב'קיצור שולחן ערוך' בסימן ל"ב. "והם כמו השמחה והדאגה והכעס והפחד, שהם הפעולות בנפש".

בעל ה'קיצור שולחן ערוך' מבאר את הדרך בה על האדם הרוצה לשמור על בריאותו לנהוג: "וצריך המשכיל שיהא שמח בחלקו כל ימי הבלו, ולא ידאג על עועלם שאינו שלו, ולא יבקש יתרונות, ויהיא בטוב לבב ובשמחה ממוצעת, כי היא סבה לגדל החום הטבעי ולהקל המאכל, ולדחות המותרות, ולחזק אור העיניים וכל ההרגשות, וגם יתחזק כוח השכל".

עוד מבאר בעל ה'שולחן ערוך': "והדאגה היא היפוך השמחה, וגם היא מזקת, לפי שמקררת את הגוף... הכעס מעורר חמימות הגוף עד שיוליד ממיני הקדחת. הפחד יוליד בגוף קרירות".

מסכם בעל ה"קיצור שולחן ערוך: "ומכל שכן, צריך להיזהר שלא יאכל כשהוא בכעס או בפחד או בדאגה, אלא כשהוא בשמחה ממוצעת".

2. יאזן אוכלו

"רוב החולאים הבאים על האדם אינם או מפני מאכלים רעים או שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה", כותב הרמב"ם. הוא מבאר את דברי שלמה המלך במשלי: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" – כך: "שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע, ולשונו מלדבר אלא בצרכיו". מסכם בעל הרמב"ם וכותב כי "האוכל דבר מעט מהדברים המזיקים, אינו מזיק לו כמו האוכל הרבה מדברים טובים".

בצוואתו לבנו, כותב הרמב"ם: "אכלו כדי שתחיו, והיתר תחרימו. אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל, כשק המתמלא מן המושם לתוכו, כי הוא ההיפך, באכול מעט יש כוח באיצטמוכא לקבלו, ובחום הטבעי לעכלו. אבל אם אכל יותר מדי, שכלו יתבזה וכיסו יתרוקן והיא סיבת רוב החולאים".

עוד נכתב בצוואה: "אל תאכלו בדרכים, ואל תאכלו כעכברים, כי אם לשעות הקבועות בבתיכם"

3. ירבה תנועתו

מחקרים חדשים מוכיחים כי התעמלות יכולה להאריך ולשפר את איכות חיינו. נמצא כי פעילות גופנית, גם מתונה, מעכבת את קצת ההזדקנות הביולוגי, מקטינה את התחלואה ומשפרת את רמת התפקוד הכללי של המתאמן.

בענין זה כותב הרמב"ם כי פעילות גופנית חשובה ביותר לצורך עיכול נכון של המאכל. "ועוד כלל אחר אמרו בבריאת הגוף: 'כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע, ומעיו רפים - אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים'. הרמב"ם מוסיף עוד: "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים - אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש".

גם ב'קיצור שולחן ערוך' נכתב כי "כלל גדול בדרכי הרפואה, שקודם האכילה ייגע בהליכה או בעבודה עד שיתחמם גופו, ואחר כך יאכל".