העירייה חתמה על הסכם גג אך עדיין מעכבת את שיווק הקרקעות בב"ש

משרדי הבינוי והאוצר יחד עם רשות מקרקעי ישראל סיכמו עם עיריית באר שבע כי ייבנו בעיר 20 אלף יחידות דיור חדשות ב־5 שנים בתמורה ל־1.5 מיליארד שקל. מכרז מחיר למשתכן כנראה וידחה גם בפעם החמישית לבקשת הקבלנים שעתידים לגשת למכרז.

עיר בהתפתחות. האמנם? באדיבות עיריית באר שבע

בתשעת החודשים מאז חתמו משרדי הממשלה על הסכם גג עם עיריית באר שבע להאצת הבנייה למגורים אין תזוזה של שיווק הקרקעות המיועדות. כאמור, התכנון לפני ההסכם היה לשווק קרקעות לבניית כ–3,000 דירות בשנתו הראשונה, בפועל, פורסם מכרז בודד לשיווק 1,100 דירות בנובמבר 2015, אך מועד סגירתו נדחה לא פחות מארבע פעמים, ונכון להיום נקבע לראשית אוגוסט.

לפני כשנה נחתם הסכם גג בין משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל לבין עיריית באר שבע. במסגרת ההסכם סוכם כי ייבנו בבאר שבע 20 אלף יחידות דיור חדשות תוך חמש שנים ובתמורה לכך העירייה תקבל 1.5 מיליארד שקל למימון תשתיות, מבני ציבור, מוסדות חינוך ואזורי מסחר בעיר. זאת מתוך מטרה לספק מענה לצורכי התושבים החדשים והוותיקים.

מהות ההסכם היא כי המדינה תעמיד קדם־מימון לתשתיות ולמוסדות הציבור הנדרשים לשכונות והמתחמים החדשים שייבנו, ואילו העירייה תפעל לקידום התכנון ותנפק היתרי בנייה בתוך לא יותר משלושה חודשים מיום שהוגשה הבקשה על ידי היזם. חלק ניכר מהקרקעות ל–20 אלף הדירות שעליהן הוסכם אמורות לצאת לשיווק במסלול מחיר למשתכן.

במסגרת ההסכם אף העתירה המדינה על עיריית באר שבע תקציבים חסרי תקדים, בהיקף כולל של כ–1.5 מיליארד שקל. מלבד התשתיות ומבני הציבור בעיר, קיבלה העירייה מימון מלא לשידרוג שדרות רגר — שנהפכו לשדרת העסקים החדשה בעיר, וכן הופנו תקציבים למימון הקמת האצטדיון העירוני ולשיקום העיר העתיקה. עוד הוסכם כי את מטלות הפיתוח הכרוכות בהקמת השכונות החדשות תנהל מינהלת עירונית חדשה, שתפעל תחת החברה הכלכלית של העיר, ותתוקצב על ידי המדינה.

ההסכם השתלב בשני מהלכים גדולים שמקדמת המדינה ונוגעים לבאר שבע. הראשון הוא מעבר צה"ל לדרום והשני הוא הקמת קרית הסייבר החדשה, שתורכב מחלק צבאי — עם הקמת בסיס התקשוב בעיר, ומחלק אזרחי — פארק היי־טק חדש שירכז את החברות המובילות בתחום. במעמד החתימה אמר נתניהו: "החזון שלי הוא פשוט — באר שבע תהיה עיר של חצי מיליון תושבים בתוך 12 שנים. היום אנחנו עושים צעד עצום לקדם את החזון הזה".

למרות הדברים האלה, כבר בתקופת חתימתו נחשב הסכם הגג עם באר שבע בקרב גורמים רבים בממשלה, ובעיקר באוצר, כבעייתי מאוד. העירייה קיבלה תמורות מופלגות במסגרת ההסכם, שצפויות להקשות על חתימה על הסכמים נוספים מול רשויות מקומיות — שידרשו תמורות דומות. את עיקר הביקורת ספג אז משרד השיכון, שהיה אמון על ניהול המו"מ.

כחודש לאחר החתימה חשף העיתון "גלובס" תמליל ישיבה שבו ביקר כחלון בחריפות את ההסכם: "נכנענו פה ועכשיו אנחנו מצביעים על כניעה. ראשי הרשויות יודעים, אנחנו משדרים לחץ, אנחנו משדרים שאנחנו רוצים לבנות, הם מנצלים את זה. יש להם היום פרה חולבת שנקראת ממשלת ישראל, שלחוצה ורוצה דירות".

על אף הביקורות ההסכם יצא לדרך. הציפייה היתה כי עבור ההוצאות הרבות מצד המדינה, לפחות תתקבל תמורה הולמת, ואכן תקודם בנייה נרחבת למגורים בבאר שבע. ביום החתימה נראה היה שכך יקרה. ב"מחסן הקרקעות" המתינו שני מתחמי קרקע גדולים לשיווק מיידי, בהיקף כולל של יותר מ–3,500 דירות. הראשון — מתחם לבניית 1,100 יחידות דיור במבואה המערבית לעיר; המתחם השני היה בשכונת רמות בצפון־מזרח העיר, שם אמור היה להתפרסם מכרז לבניית 2,500 דירות.

כמו כן הוחלט במשרד הבינוי והשיכון ש־200 יחידות דיור יימכרו בשוק החופשי ולא במסגרת מחיר למשתכן. אחת הסיבות המרכזיות לכך נובעת מהקושי של קבלנים במחוז הדרום להגיע לאותם אחוזי רווח כמו מכרזים דומים במחוזות אחרים בגלל הקושי במציאת עובדים בענף הבנייה.

גורמים בענף הבנייה מספרים כי הבנייה במחוז הדרום נמשכת זמן ארוך יותר או יקרה יותר לאור המרחק הרב שנאלצים לעשות עובדי בניין פלסטינים מהמחסומים לאתר הבנייה וחזרה. אותם עובדים צריכים גם לחזור עד שעה מסוימת לתחום הגדה, מה שגורם לבזבוז זמן יקר.

בתוך כך, קבוצת רכישה קנתה מגרש למגדל סטודנטים בבאר שבע ב-22 מיליון שקל.
את קבוצת הרכישה ארגנה חברת E-wave נדל"ן,  אשר רכשה מגרש להקמת מגדל למגורי סטודנטים בבאר שבע תמורת 21.06 מיליון שקל. מדובר במגרש שמיועד לבנייה של מגדל בן 17 קומות ו-180 יחידות דיור.

המגרש נמצא ברחוב בזל בשכונה א' בעיר, סמוך למכללת סמי שמעון. שטח המגרש שני דונם ואפשר לבנות עליו 180 יחידות דיור בגודל 2-2.5 חדרים בשטח של 48-45 מ"ר המיועדות למגורים של שני סטודנטים ודירות בשטח כפול, הממוקמות בשמונה הקומות הגבוהות של המגדל ומיועדות למגורים של 4 סטודנטים. בסך הכל מיועד המגדל למגורים של כ-360 סטודנטים. מחירי הדירות נעו בין 690 אלף שקל לדירות הקטנות עד ל-1.48 מיליון שקל עבור הדירות הגדולות.